הכרה צלולה ויציבה

  • ההכרה של האדם היא אנרגיה הנושאת בקרבה את מרכיבי נשמת העל.
  • ההכרה היא הפן החומרי של נשמת העל, ומכאן  שלנשמת העל שני פנים: פן חומרי ופן רוחני.
  • ההכרה היא סופית, מתכלה, בעלת תוכן וצורה, פעילה ומשתנה.
  • לעומתה, נשמת העל היא נצחית, זהה בכל עת ובלתי משתנה.
  • ההכרה היא כלל המושגים, המחשבות והחושים שבעזרתם האדם אומד את עצמו ואת סביבתו.
  • תהליך התפתחותה של התודעה הוא חיבור מרכיבי ההכרה עם נשמת העל ויצירת איזון ביניהם, בדרך של למידה והתנסות.
  • ההכרה מורכבת מתת-הכרה, מהכרה מודעת ומהכרת על.
  • אדם הפועל לאיזון בין שלושת מרכיבי ההכרה נמצא בדרך לשלמות רוחנית.